דינים לתשעה באב
תשעה באב אסור בחמישה דברים, ואלה הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה, נעילת
הסנדל ותשמיש.

תשעה באב, לילו כיומו לכל דבר, ואין אוכלים בערב תשעה באב אלא מבעוד יום.
ובין השמשות שלו – אסור כיוצא בו.

הכול חייבים לצום בתשעה באב, אפילו נשים מעוברות ומניקות. אבל חולה – אפילו
אין בו סכנה – מותר לו לאכול. אבל לא יאכלו מאכלי מעדנות אלא כדי ההכרח
לבריאות הגוף בלבד.

אין לשטוף את הפה בתשעה באב שחרית ולא בכל היום, עד שיעבור הצום. ובמקום
צער גדול – יש להתיר.

רחיצה אסורה בין בחמים בין בצוננים. ואפילו להושיט אצבעו למים אסור. אולם אין
איסור אלא ברחיצה של תענוג. ואם רוחץ כדי להעביר הלכלוך מידיו – מותר.

וכן נוטל אדם ידיו בקומו בבוקר משנתו, כבכל יום, אלא שאינו רוחץ כל פרק היד –
רק עוד סוף קשרי אצבעותיו. וכשידיו מנוגבות ועדיין הן לחות קצת הוא מעבירן על
עיניו. ואם היו עיניו מלוכלכות, רוחצן כדרכו. וכן לאחר שעושה צרכיו.

ונשים המבשלות ומכינות אוכל וצריכות להדיח ולרחוץ המאכלים – מותר, לפי שאינן
מתכוונות לרחיצה.

נעילת הסנדל אסורה רק במנעל של עור. של עץ או של בד או גומי – מותר. ואם היו
מחופים בעור או שהיה עור למטה – אסור. היה מהלך במקום קוצים או ברחוב של
גויים כגון בחו"ל וכיוצא בו, נועל מנעליו באותו מקום בלבד.

מותר לרחוץ את התינוק ולסוך גופו בתשעה באב כדרך שעושה לו בשאר הימים.
כל אלה הדברים האסורים בתשעה באב, אסורים משקיעת החמה בערב תשעה באב
ועד מוצאי תשעה באב.